רן עמיאל מספר על הטיול בגיאורגה (אוקטובר 2020)
"בספטמבר 2013 יצאנו לטייל בגאורגיה. יונתן הצטרף לתכנון לקראת סופו, ולכן הגיע בטיסה נפרדת. אנחנו הגענו בערב, והוא בבוקר של אותו היום. כשנפגשנו הוא כבר הספיק לראות חצי טביליסי בחצי יום, ולפגוש כמה חברים מירושלים שסידרו אותנו בטיפים ומפות לטרקים.

"ביום השלישי המשכנו לכיוון הפאס, הכל היה מלא בוץ, יניב נפצע קלות ברגל ויונתן הרגיש לא טוב, אך עם זאת, נאלצנו לשכנע את אותו להסתובב. אפשר להגיד שלא ממש שכנענו אותו, הוא נאלץ להסתובב אחרי שאנחנו החלטנו. המחשבה של לא לסיים טרק הטריפה אותו. למחר המשכנו הוא ואני חזרה לנקודת המוצא במסלול שונה דרך ההרים בנוף מדהים ולאורך 25 ק"מ, כדי שכן" נרוויח" קצת נוף בסיכומו של דבר. הלכנו עם על קו הרכס כאשר עמקים עם כפרים משני צדדינו, והרי הקווקז המושלגים נשקפים מסביב. יום זה זכור לי כאחד המוצלחים בכל טיוליי. מיותר כמעט לציין שהוא סחב את התיק ואני ניסיתי להדביק את הקצב שלו כל המסלול."

"משם חזרנו לטביליסי והמשכנו עם יותם ורותם ליום טיול למנזר דוד גראג'ה המידברי. קיבלנו הדרכות מיונתן על שכבות גאולוגיות וסלעים. את סוף הטיול העברנו בבורג'ומי, ומשם נסענו למערות וורדזיה, וגם ביקרנו במעיין חם בתוך בית ליד מוסך.

יניב ואני חזרנו לארץ, ויונתן נשאר עוד 4 ימים לטייל ולטפס על הר קזבגי, תוך כדי שינה בתחנה מטורולוגית קפואה. הצטרף ברגע האחרון, וחווה את גאורגיה יותר מכולנו ... כמובן, שבימים שנשאר אחרינו, טרח להקליט סרט בהר קזבגי המושלג לכל אחד מהאנשים שטייל איתו ולשלוח לכולנו."